בן ויקטוריה ומרקוס, נולד ביום ג' בתמוז תרצ"ב (7.7.1932) בעיר לבוב, פולין. למד בבית-הספר העממי בעיר הולדתו והיה חבר בתנועת "השומר הצעיר". בימי מלחמת-העולם השנייה, בשנת 1941, פוזרה המשפחה וטולטלה ברחבי פולין. סליק ואחיו נדדו ביערות ובבתי-יתומים, עד אשר בשנת 1945, עם תום המלחמה, הגיעו לעיר שטטין, שם הצטרפו לבית-ילדים שהתארגן לעלייה לארץ-ישראל. כעבור שנתיים, בשנת 1947, החלו סליק ואחותו, חנה, במסעם המפרך ארצה. בסיועם של שליחי ה"הגנה" הם עשו דרכם מהעיר קלוקץ' בפולין לעיר ברמן בגרמניה, ומשם עברו לצרפת. בצרפת אומן סליק על-ידי שליחי ה"הגנה", ומשם יצא בשנת 1948 באוניית-המעפילים "יציאת אירופה תש"ז" בדרכו ארצה. סליק נפצע במהלך הקרבות בין הבריטים למעפילי האונייה. הוא הגיע ארצה והצטרף אל חטיבת "גולני", נשלח להגנת הגליל, ובסוף הגיע לאשדות-יעקב.

ביום ו' באייר תש"ח (15.5.1948), במהלך הפצצה אווירית על אשדות יעקב, נפגע סליק מרסיס פצצה ונפטר מפצעיו. בן שש-עשרה היה בנופלו. הוא הובא לקבורה בבית-העלמין במנחמיה. הותיר אחריו הורים, שני אחים ואחות.

ביום ו' בחשוון תשי"ט (20.10.1958) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית שאול.